גמרא
פירוש
יֵלֵךְ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
שהוא מלומד בנסים – כדרך שנעשה לו נסים במערה:
אמר להן ר״ש ואילו היה אבא יוחי כו׳ – אלא כשם שאני הולך בסכנה כך ילך בנו:
אמר להן ר׳ יוסי אנא דלמא עניש ליה ר״ש לברי הוא דקא מסתפינא – יותר ממה שאני מפחד מן האויבים שמתיירא אני שלא יכעוס עליו בשביל שום דבר ושמא יענשנו:
וקבל עליו – ר״ש דלא עניש ליה כלל:
ואעפ״כ ענשיה כדאמרינן לקמן אל יחזור הבן אצל אביו בשלום – עקם פיו ר׳ אלעזר בר יוסי ואמר וזה לכם כלומר עקם פיו שאמר בלחישה שלא רצה שירגיש בו ר״ש שהוא מורה הלכה בפניו: ואעפ״כ הרגיש בו ר״ש וא״ל מעקימת שפתיך – ראיתי שהשבת תשובה וניכר שחכם אתה שידעת להשיב אבל הואיל והוריתה הלכה לפני ענשו וקי״ל דנפל בחולי אסכרה והיה יושב בספינה וכשנזכר ר״ש מה שקבל עליו שלא יענישנו ביקש עליו רחמים שיתרפא וכשהיה שוכב בחליו בתוך הספינה דרס על צוארו אחד מן הספנין בבלי דעת ויצאת האסכרה מתוך גרונו חוץ ונתרפא וכשיצאו מן הספינה ללכת לביתו של קיסר: יצא לקראתם בן תמליון – שד הוא שקורין טיטון:
שפחה של בית אבא – של אברהם. הגר:
נזדמן לה מלאך ג׳ פעמים – קדים הוא על בה בברתיה דקיסר. דהכי קאמר להו בן תמליון אנא אקדימנא ואיעיל בברתיה ותשתגע ולא משכחו אסאה דמסי לה עד דתיתון אתון ותימרו ליפוק ונפיקנא ובההוא אגרא עבדי להו כל דבעיתו וזה יהיה לכם אות דכי נפיקנא מינה מתברנא כל כלי זכוכית שלה: לההיא איגרתא דכתיבי בגוה הנהו גזרות דקתני לעיל: אני ראיתיה ברומי – והיו עליה כמה טיפי דמים. בפרוכת דבהמ״ק קא מיירי דחזא דהות בההוא בי גזא והיו עליה כמה טיפי דם מדם יוה״כ של פר ושל שעיר שהוזה עליו: אפילו בקל שבשניהם – כלומר דלא מצטרף לטומאה אפילו לשיעור קל שבשניהם כלומר להצטרף פחות מכעדשה של שרץ להשלים כזית דנבילה וכ״ש דלא מצטרף לשיעור חמור וכן חצי זית של מת אינו מצטרף לחצי זית של נבילה לטמא אפילו לטומאת ערב: לא שנו – דאין מצטרף פיגול ונותר:
אלא לטומאת ידים דמדרבנן הוא – כדאמרינן במס׳ פסחים דגזרו בהו טומאה משום חשדי כהונה ומשום עצלי כהונה. וכיון דמדרבנן הוא מש״ה אין מצטרפין לטומאת ידים משום דלא עבדינן תקנתא לתקנתא וכיון דמדרבנן היא הא תקנתא ואי אמרינן נמי דמצטרפת השתא הוא תקנתא לתקנתא. אבל לענין איסור אכילה. דפיגול ונותר מצטרפת:
כל שבקודש פסול – כגון פיגול ונותר דהוי פסול קדש מצטרפת ובא הכתוב כו׳: האוכל שנטמא באב הטומאה – והוו ולד ראשון:
ושנטמא בולד הטומאה – והוו ולד שני מצטרפת זע״ז ליטמא בקל שבשניהם. קל שבשניהם דהיינו שני ומצטרפת יחד לעשות שלישי כדרך שעושה שני שלישי היינו בקל שבשניהם אבל אין מצטרפת להכי שיעשו שני כמו שעושה ראשון שני דא״כ היינו כחמור שבשניהם: אמר ר׳ שמעון מה טעם – מצטרפת ולד שני עם ולד ראשון לפי שאפשר כו׳:
והא לא אפשר – דאפילו טומאה כיוצא בה אינו עושה אלא על ידי משקין כ״ש דלא הוי ראשון אלא מה טעם מצטרפת משום דמי גרם לשני שיבא לאו ראשון וכיון דמכח ראשון קא אתי הוו כי ראשון ומש״ה מצטרפי: בני חדא ביקתא אינון – מחד בית אתו כלומר דתרווייהו ראשון ושני עבדי ביה מלתא בשלישי הואיל וראשון עביד שני ושני עביד שלישי:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
וקבל עליו – ר״ש דלא עניש ליה כלל:
ואעפ״כ ענשיה כדאמרינן לקמן אל יחזור הבן אצל אביו בשלום – עקם פיו ר׳ אלעזר בר יוסי ואמר וזה לכם כלומר עקם פיו שאמר בלחישה שלא רצה שירגיש בו ר״ש שהוא מורה הלכה בפניו: ואעפ״כ הרגיש בו ר״ש וא״ל מעקימת שפתיך – ראיתי שהשבת תשובה וניכר שחכם אתה שידעת להשיב אבל הואיל והוריתה הלכה לפני ענשו וקי״ל דנפל בחולי אסכרה והיה יושב בספינה וכשנזכר ר״ש מה שקבל עליו שלא יענישנו ביקש עליו רחמים שיתרפא וכשהיה שוכב בחליו בתוך הספינה דרס על צוארו אחד מן הספנין בבלי דעת ויצאת האסכרה מתוך גרונו חוץ ונתרפא וכשיצאו מן הספינה ללכת לביתו של קיסר: יצא לקראתם בן תמליון – שד הוא שקורין טיטון:
שפחה של בית אבא – של אברהם. הגר:
נזדמן לה מלאך ג׳ פעמים – קדים הוא על בה בברתיה דקיסר. דהכי קאמר להו בן תמליון אנא אקדימנא ואיעיל בברתיה ותשתגע ולא משכחו אסאה דמסי לה עד דתיתון אתון ותימרו ליפוק ונפיקנא ובההוא אגרא עבדי להו כל דבעיתו וזה יהיה לכם אות דכי נפיקנא מינה מתברנא כל כלי זכוכית שלה: לההיא איגרתא דכתיבי בגוה הנהו גזרות דקתני לעיל: אני ראיתיה ברומי – והיו עליה כמה טיפי דמים. בפרוכת דבהמ״ק קא מיירי דחזא דהות בההוא בי גזא והיו עליה כמה טיפי דם מדם יוה״כ של פר ושל שעיר שהוזה עליו: אפילו בקל שבשניהם – כלומר דלא מצטרף לטומאה אפילו לשיעור קל שבשניהם כלומר להצטרף פחות מכעדשה של שרץ להשלים כזית דנבילה וכ״ש דלא מצטרף לשיעור חמור וכן חצי זית של מת אינו מצטרף לחצי זית של נבילה לטמא אפילו לטומאת ערב: לא שנו – דאין מצטרף פיגול ונותר:
אלא לטומאת ידים דמדרבנן הוא – כדאמרינן במס׳ פסחים דגזרו בהו טומאה משום חשדי כהונה ומשום עצלי כהונה. וכיון דמדרבנן הוא מש״ה אין מצטרפין לטומאת ידים משום דלא עבדינן תקנתא לתקנתא וכיון דמדרבנן היא הא תקנתא ואי אמרינן נמי דמצטרפת השתא הוא תקנתא לתקנתא. אבל לענין איסור אכילה. דפיגול ונותר מצטרפת:
כל שבקודש פסול – כגון פיגול ונותר דהוי פסול קדש מצטרפת ובא הכתוב כו׳: האוכל שנטמא באב הטומאה – והוו ולד ראשון:
ושנטמא בולד הטומאה – והוו ולד שני מצטרפת זע״ז ליטמא בקל שבשניהם. קל שבשניהם דהיינו שני ומצטרפת יחד לעשות שלישי כדרך שעושה שני שלישי היינו בקל שבשניהם אבל אין מצטרפת להכי שיעשו שני כמו שעושה ראשון שני דא״כ היינו כחמור שבשניהם: אמר ר׳ שמעון מה טעם – מצטרפת ולד שני עם ולד ראשון לפי שאפשר כו׳:
והא לא אפשר – דאפילו טומאה כיוצא בה אינו עושה אלא על ידי משקין כ״ש דלא הוי ראשון אלא מה טעם מצטרפת משום דמי גרם לשני שיבא לאו ראשון וכיון דמכח ראשון קא אתי הוו כי ראשון ומש״ה מצטרפי: בני חדא ביקתא אינון – מחד בית אתו כלומר דתרווייהו ראשון ושני עבדי ביה מלתא בשלישי הואיל וראשון עביד שני ושני עביד שלישי:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush